הכנות לשבת בנחת-בנישואין (א)

 

אסתר אברהמי

שאלה
אנחנו זוג צעיר, שמנסים למצוא פתרון ללחץ ביום שישי, בהכנות לקראת שבת.
אשתי רוצה להכין ארוחות מגוונות ועשירות ואני מבין אותה. אבל יוצא שעקב כך נכנסים לשבת בלחץ וקשה לי.
הצעתי לה להכין ארוחות מינימאליות (לפחות כשאין אורחים) והעיקר לקבל שבת בנחת.
מובן שאני שותף בהכנות לפי רצונה, אבל אני מתוסכל ומרגיש שמפסידים את העיקר.
כיצד ניתן למלא את רצונות שנינו ולקבל שבת בשמחה?
תשובה
זו אכן שאלה שהרבה זוגות צעירים מתמודדים עימה. בהכנות שבת בבית ההורים, הייתם בתפקיד של עוזרים, ללא אחריות כוללת. עכשיו זה שונה. התמודדויות חדשות, וההכנות לשבת והלחץ המתלווה אליהן בזמן קצר. פגשתי זוגות עם התרגשות גדולה לקראת השבת הראשונה לבדם. מהר מאד מצאתי אותם "מתנחלים" בבית ההורים לשבתות. הן מפני המחיר הכלכלי והן מפני הלחץ, העומס והכעסים. מקבלים שבת מותשים ומאוכזבים.
אני ממליצה לזוגות, לא לוותר על האתגר בהכנות לשבת. התמודדות נכונה מעצימה אותם באופן אישי וזוגי, על ידי שיתוף פעולה, הבנת הצרכים, הכלה וקבלה. אלה אבני-יסוד לזוגיות יציבה ואוהבת.
המטרה שלכם שציינת בשאלתך "לקבל שבת בנחת ובשמחה" היא כבר פתיחה טובה, למציאת דרך מתאימה לשניכם.
כדי לקבל את השבת - מעין עולם הבא, יש צורך לעבוד בששת ימי המעשה. העבודה הנכונה, היא תשתית ותנאי לשבת מנוחה. ככל שלומדים לעבוד נכון ביחד, כך הלחץ יורד וניתן להגיע לקבלת שבת בנחת.
זמן ההכנות לשבת, הוא "מעבדה מרוכזת" לעבודה עצמית, שיתוף פעולה, הכלה, תמיכה ועזרה הדדית. (יש לכך גם סיבות רוחניות שלא כאן המקום לפרטן). תחושת הלחץ ויכולת ההתארגנות השונה, מחייבים שיתוף פעולה, כדי להספיק עד כניסת השבת. זו הזדמנות לגלות יכולות איפוק ושליטה כשהדברים לא קורים כפי שרוצים. לומדים לקבל זה את זה עם החולשות והקשיים האישיים המתגלים בזמן ההכנות, לתמוך ולהרגיע. בזכות כך, נעשים קרובים יותר.
אתה כותב שהיא מעוניינת בארוחות מגוונות ואתה מבין אותה. יחד עם זאת, אתה מציע לה להכין ארוחות מינימאליות. כדאי לברר את הצורך הנפשי שלה בהכנת הארוחות. אולי אשתך אוהבת להכין ולגוון במטעמי השבת, כי בנוסף להנאתה, הערך העצמי שלה עולה בעיניה. אולי חשוב לה גם לקבל את הערכתך, על היצירתיות, הגיוון והיופי שבמעשי ידיה... ייתכן שהיא חווה את תהליך ההכנות, כמטרה בפני עצמה. היא רוצה את עזרתך, לא כאובייקט, אלא כשותף בעבודת צוות. כביטוי ל"אנחנו ביחד". ביטוי של קשר נפשי רגשי ולא עשייה טכנית בלבד.
לעומתה, ייתכן שהאיש מעוניין בתוצאה. מעריך את כל מה שהיא מכינה, ואולי ללא תשומת לב מספקת, לתהליך המשותף הדרוש לשם כך. מבחינתו, ההכנות הן אמצעי למטרה, שהיא כניסת השבת. לכן, ההתעסקות בעוד מאכלים נראית מיותרת, אם לא ניתן לקבל שבת בנחת. גם "הכנות שבת", ראויות כבר "לטעום" מאווירת השבת.
ואני תוהה ושואלת: מה טעם במטעמי שבת, אם הכנתם מלווה בכעסים ובחוסר הבנה הדדיים??
שניכם יוצרים שלימות: האשה בתהליך והאיש במטרה ושניכם ראויים להבנה.
בשבוע הבא נתייחס לאספקטים נוספים ונמצא בעז"ה את הדרך, לקבל שבת, בנחת ובשמחה לרצון שני בני הזוג.

משולשים בנישואין (ב')

 

אסתר אברהמי

מכון מאיר

בשבוע שעבר, התוודענו למשולשים מקובעים שליליים בנישואין. כדי לדעת לפרק מערכת שלילית משולשת, כדאי שנבחין תחילה במשולשים חיוביים.
משולשים זמניים - הזוג בנישואין, הוא יחידה עצמאית, שמסביבה ישנם קשרים רבים ושונים, היוצרים פסיפס חיים שלם. יש זמנים, שדמויות משתלבות יחד עם בני הזוג (ולא ביניהם) וממשיכות הלאה, כאשר הזוג נתרם מהם ומתפתח. אלה משולשים שנבנים ומתפרקים כל הזמן, תלוי במצבים השונים. בסביבת הזוג יש משפחה, חברים, עבודה, יועץ, חבר, תחביבים וכד', שמעורבים באופן זמני בתוך המשולש ושומרים על נפרדות מבני הזוג.
משולשים זמניים במהלך החיים - אירוע שמח או עצוב במשפחה, הוא משולש זמני, כי באופן טבעי, משאבי הזוג נתונים לאירוע. לדוגמא:
לידת תינוק- תשומת הלב והאנרגיות מופנות למשולש החדש שנוצר, עד שמכילים את המציאות החדשה וחוזרים לתפקוד זוגי לצד היותם הורים.
מחלה חלילה במשפחה, אירוע כלל ישראלי משמעותי וכד'.
במצבים כאלה ודומיהם, הקשר הזוגי עשוי להיבנות ולהתחזק, למרות שהאנרגיות מופנות לאירוע עצמו. כי תוך כדי המצב שהם נתונים בו, הם תומכים, מתחשבים ומשתפים פעולה ביניהם. כך שההתמודדויות מגלות להם, עד כמה הזוגיות שלהם יציבה ואוהבת.
משולשים זמניים נבחרים ע"י הזוג - משולשים אלה, תורמים למערכת הזוגית באיזון ובהפחתת מתח ביניהם, כל עוד המשולש הזמני נבחר על ידם, רצוי ועוזר להתפתחותם. לדוגמא:
* אשה בוחרת בחברה, כדי לספר לה על חוויות שלה, שאינן קשורות לבעלה.
* בני זוג, שמבקשים את עזרת ההורים למשך זמן מסוים.
* כאשר בני זוג פונים לייעוץ. היועץ הוא משולש זמני, שעוזר לבני הזוג לחיות ולתפקד נכון.

עתה, משהכרנו את המשולשים החיוביים, נוכל לבדוק מה וכיצד עוזר לפרק משולשים מקובעים שליליים :

" בני הזוג מרגישים שיש ביניהם שוויון ערך (ולא שוויון תפקיד)- המחשבה הבסיסית היא, שלכל אחד יש את 100% הזכות להביע את עצמו ולכבד את דרכו (גם כאשר לא מסכימים עם השני).
" בזוגיות אין צדק אלא מה טוב ונכון לשניהם - לכן מיותר להכניס גורם שלישי שיצדיק אחד מהם.
" מודעות ותשומת לב, האם המשולש זמני ותורם, או מוזמן ככלי נגד השני.
" הבנת דפוסי משפחות המוצא, ע"י שיחות זוגיות- שיחות אלה, מאפשרות להבין את הרקע לדפוסי בני הזוג ולהחליט ביחד, מה הם בוחרים מדפוסי משפחות המוצא ומה חוצץ ביניהם.
" כיצד לצאת ממצבים של מתח וחרדה, כך שלא יהיה צורך בהוכחת עליונות ו/או צדק.
" התבוננות אישית בניהול החיים העצמיים ואין צורך בדמות נוספת לניהול החיים.
" לשנות תבניות חשיבה, שמזמינות שיתוף אחרים בחיי הנישואין.
" ייתכן שיהיה צורך בייעוץ זוגי/אישי, כדי ללמוד מיומנויות אלה, שיעזרו לפרק את המשולשים השליליים שנוצרים ביניהם.
השינוי המיוחל, תלוי ביכולת לראות את תפקידו של כל אחד מהצדדים בתהליך הזוגי והבין אישי, לכבד ולהעריך את התכונות הייחודיות של כל אחד מהם ולקבל את היתרונות והמגבלות של עצמם.
בבני זוג אלה, יתקיים המשולש הנצחי שבברכת הנישואין:" כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". כמו אדם וחווה, שמלבד הקב"ה, אף אחד לא נכנס ביניהם ו"שכינה שרויה ביניהם".

The Secret Of Success

My beloved friend and chavrusa, ohev Torah amiti and great baal middos, Bnan Shel Kdoshim, R' Mordechai Ziskind Hager Shlita, told me that he was chatting with a very prominent psychologist who charges $1000 a session for his services [great job for a kollel man. He works one afternoon a month and he is SET!! I envy his wife and children. When they sit and have a Shabbos meal with him, it is a $2,500 value]. R' Mordechai asked him what is the entire "Torah" on one leg. What makes a person successful in interpersonal relationships?

The psychologist answered [you may read and I won't charge you:-)]: One compliment a day.

R' Mordechai spoke at shaleshudes in the shul next to the Great Synagogue [in Heichal Shlomo] and mentioned this idea. Some time later an ooolllddd man in his eighties or even nineties approached him and told him that he has had a great relationship with his wife. He wishes his great shalom bayis on all yidden. But after he heard about the importance of giving a compliment he took it to heart and started doing it. He had been lax because he had taken much of what his wife did for him for granted. He said that since then things have improved considerably.

Try it......:-) It works on a roommate, a chavrusa, a neighbor, a Rav, a parent, etc. etc.

Take Your Wife Out

A cyclone hit the Goldstein house just before dawn one morning. It lifted the roof off, picked up the beds on which Selma and Irving slept, and set them down gently in the next county.

Selma began to cry.

"Don't be scared, Selma," Irving said. "We're not hurt."

Selma continued to cry. "I'm not scared," she responded between sobs.

"I'm happy. This is the first time in 14 years we've been out together."

Sorry

From an email I recently sent...

There was a popular movie in the 70's called "Love Story". It was about a rich Waspy kid from Harvard who fell in love with a poor Italian girl from a broken home. His father was vehemently opposed to the relationship. At the end of the movie - she died. [I cried hard]. His father came and met him in the hospital parking lot and said "I'm sorry". The son said "Love means never having to say your sorry".

 

That is utter nonsense. Love means always having to say your sorry......:-)

Learning How To Relate

 In the world of true mussar study [of which I often lament its rare appearance on our planet and see it as one of the primary problems in our religious life ואכמ"ל] there is a rule: דער קליינע זאך איז דער גאנצע זאך - The small seemingly insignificant behaviors are really everything. Most people just don't notice the subtleties of speech and action which often cause an [albeit subtle] breach in proper behavior. These matters on not even on most peoples radars but Baruch Hashem it takes only a simple yeshiva bochur from Eretz Yisrael who is not part of the rat race [Remember: Even if one wins the rat race, he is still a rat:-)] to give us all a gentle reminder.

I will illustrate one such הנהגה.

I have a very close friend whom I have known for year and spoken to on countless occassions both on the telephone and in person. He is extremely busy, large family, full time job, learns every free second, involved in communal affairs etc. etc. He has NEVER in all of the time I have known him, interrupted a phone call to tell his wife something, answer a call waiting, ask the parking attendant how much it costs or order a burger and coke. Most people are involved in 50 different things as they talk. I recently spoke to a friend I hadn't spoken for the longest time. In the few minutes I spoke to him he must have interrupted 10 times. He is not a bad person, he is actually quite the opposite. But he is also unaware.

This person has also never ever ended a conversation by telling me that he has to go [how do you feel when somone says "I can't talk, I am in a huge rush. Bye...:-)"] If he needs to go he will gently end the conversation. He also looks at me when I talk to him. He really gives me the feeling that he is with me. He has mastered the fine art of transcending his personal selfish needs of the moment for the sake of another human being. [I have a friend who experiences this person in the same way]. When you meet such a person you should make a שהחיינו

There was a famous Jewish Philosopher [important note: In his personal behavior he was quite deviant but I must grant him that he was immersed in something that many practically Observant Jews all but ignore, namely, G-d:-)] whose main proposition is that we may address existence in two ways:

• that of the "I" towards an "It", towards an object that is separate in itself, which we either use or experience;

• and that of the "I" towards "Thou", in which we move into existence in a relationship without bounds.
•  This person relates to other people in an "I-Thou" fashion. Almost everybody else relates to others in an "I-It".
•   To copy from this Philosophers Wiki page:
•  For "I-It," the "It" refers to the world of experience and sensation. I-It describes entities as discrete objects drawn from a defined set (e.g., he, she or any other objective entity defined by what makes it measurably different from other living entities). It can be said that "I" have as many distinct and different relationships with each "It" as there are "It"s in my life. Fundamentally, "It" refers to the world as we experience it.
   
• By contrast, the word pair "I-Thou" describes the world of relations. This is the "I" that does not objectify any "It" but rather acknowledges a living relationship. "I-Thou" relationships are sustained in the spirit and mind of an "I" for however long the feeling or idea of relationship is the dominant mode of perception. A person sitting next to a complete stranger on a park bench may enter into an "I-Thou" relationship with the stranger merely by beginning to think positively about people in general. The stranger is a person as well, and gets instantaneously drawn into a mental or spiritual relationship with the person whose positive thoughts necessarily include the stranger as a member of the set of persons about whom positive thoughts are directed. It is not necessary for the stranger to have any idea that he is being drawn into an "I-Thou" relationship for such a relationship to arise.

Sweetest friends - let us stop relating to people as "Its".

You will probably not be surprised to hear that the aforementioned individual is one of my favorite people on the planet. I hope to find more such people.

How To Become One

How does one get married in our day and age?

A man GIVES the woman a ring and she RECEIVES it. THAT is the model for marriage. He WANTS to give and she WANTS to receive. When she receives that ring they are cemented together forever. Every subsequent act of giving brings them closer and yet closer.

It is significant that he is giving her something that she WANTS. In this context she knows that this is the way she is going to be married so she is THRILLED to receive it. He knows that this is the only way she is going to have a wife so he is THRILLED to give it. This, too, is a model for life. He should WANT to give and she should WANT to receive and that is how a man and a woman become .....

ONE!:-)